• Facebook
  • Instagram
  • כל העבודות
  • קניה / הזמנה

052-2469712

טלי בן-דור
  • דף הבית
  • אודותיי
  • הספר שלי
  • תערוכות
    • התיישבות עובדת -בית גבריאל
    • התיישבות עובדת-בית האופרה
    • התיישבות עובדת-אוניברסיטת תל אביב
    • התישבות עובדת – גלריה יאיר להב
    • קריניצי 104
    • בזכות כפות ידייך
    • בזכות כפות ידייך-בית גבריאל
    • שלוש ארבע ולעבודה
    • 100 מטר – תערוכת צילום
  • עבודות נוספות
    • דיוקנאות
    • רגשות
    • ארץ ישראל
    • בעולם
  • Lens Magazine
  • שחור לבן בצבעים
  • צרו קשר
  • ENGLISH
  • דף הבית
  • אודותיי
  • הספר שלי
  • תערוכות
  • דיוקנאות
  • רגשות
  • ארץ ישראל
  • בעולם
  • התיישבות עובדת -בית גבריאל
  • התיישבות עובדת-בית האופרה
  • התישבות עובדת-גלריה יאיר להב
  • בזכות כפות ידך
  • קריניצי 104
  • 100 מטר – תערוכת צילום
  • Lens Magazine
  • צרו קשר
  • שחור לבן בצבעים
  • ENGLISH
20200723_06594920200723_065949Preview
20200723_07513520200723_075135Preview
20200820_23182420200820_231824Preview
FB_IMG_1592978853902FB_IMG_1592978853902Preview
22/7/2020- 8/8/2020
תערוכת חוצות בשגרות רוטשילד
( מתוך כתבה ב-Mako.  יוני 2020)

היא יוזמה ייחודית שנוצרה בתקופת הסגר, אז פנתה דין אהרוני-רולנד לציבור לשתף דימויים מהמרחב המצומצם. התוצאה מרגשת, מצחיקה ואפילו קצת נוסטלגית.

"100 מטר – תערוכת צילום" היא יוזמה ייחודית שנוצרה בתקופת הסגר על ידי דין אהרוני – רולנד, צלמת, משוררת ואמנית רב תחומית. בזמן שמשרד הבריאות הורה להישאר ברדיוס של מאה מטרים מביתנו, פנתה אהרוני-רולנד באמצעות פייסבוק לציבור, והציעה לכולם לתעד באמצעות המצלמה את מרחב מאה המטר הפרטי. תוך זמן קצר נוצרה קהילה המונה אלפי חברים, ביניהם צלמים, אמנים, ויוצרים, מהארץ ומהעולם: ניו יורק, רומא, סידני, פריז, בוסטון, לונדון, טורונטו, ברלין ועוד.

עם היציאה מהסגר, הפך המיזם המיוחד לתערוכה של מאות יוצרים, שמאפשרת הצצה מרתקת ונוגעת ללב לנקודת מבטם של אנשים הנתונים בסגר. מבין אלפי הצילומים שהוגשו, נבחרו על ידי וועדת שיפוט כ-200 יצירות שהודבקו על גבי מדבקות, אותן מדבקות שמשמשות לסימון מיקום עמידה בתורים, בהפגנות בתקופת הקורונה, והונחו, באופן סמלי, במרחק של שני מטרים האחת מהשנייה.

התערוכה אמורה היתה להיות תלויה באופן קונבנציונלי יותר, אבל כשיצאה אהרוני-רולנד לחפש לה בית, הבינה שהקורונה לא נגמרה, והתחילה לחשוב מחוץ לקופסה. "עלה הרעיון להתאים את עצמנו לתקופה הזו," היא נזכרת. "התחלנו מתוך המגבלה לחשוב: מה כן בכל זאת? והתחלנו ללוש בדמיוננו את כל החומרים האלה שמהם עשויה התקופה: מרחק של שני מטרים, מדבקות, זמניות, מציאות משתנה, מה שנקרא: אירוע מתגלגל…
הבנו שצריך להנגיש את התערוכה באופן שהכי מדבר את התקופה: זמני, מתכלה, ללא מחיצות, שאנשים יוכלו לגעת, לחוש, להריח, כל מה שהיה הכי חסר בתקופת הסגר, לא רצינו שזה יהיה סטרילי ומרוחק."

מתוך כ-4,000 דימויים שנשלחו, בחרו הצלם זיו קורן, אמן המיצב יאיר ברק, והאוצרת ד"ר יעל רוזין את התמהיל המיטבי שיספר את התקופה. "המכנה המשותף הוא געגוע," היא אומרת. "כל יוצר ביטא את הגעגוע באופן שונה. אם זה געגוע למגע, לחופש, למשפחה, לסקס, לשגרה, לנסיעה, לעבודה, לים, כל יוצר ומה שהוא איבד בתקופת הסגר. וזאת הסיבה שאני כל כך אוהבת את התערוכה הזו, ריבוי הפנים והוורסטיליות בה ביטאו את הגעגוע"

אלפרד כהן-בניית אתרים
כל הזכויות שמורות לטלי בן-דור (אין להשתמש בתמונות ללא אישור היוצרת)
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס